מאזן עונת 2017-18: 30-52 , מקום 3 במזרח ו- 5 בליגה.

מאמן: ברט בראון  (בן 57), מתחיל את עונתו השישית בקריירה כמאמן ראשי (כולן בפילי).  מאזן בעונה הרגילה 127 נצחונות ו-283 הפסדים (31% אחוזי הצלחה) מאזן פלייאוף 5-5 . בראון חתם הארכת חוזה בתום העונה לעוד שלוש שנים ועל כן הוא סגור בסיקסרס עד לתום עונת 20-21.  לאחר פיטוריו של בראין קולנג'לו,  בראון הופך למנהל מקצועי זמני ומוביל את הקבוצה למשך כל הקיץ כולל תקופת הדראפט וה –FA, עד להחתמתו של אלטון בראנד כ- GM .

עדיין בהיררכיה המוזרה בפילדלפיה בראון מדווח ישירות לבעלים ולא ל- GM.

ברוכים הבאים:

 זאהיר סמית – רוקי בן 19 (שוטינג גארד).
בחירה מס' 16 בדראפט, הגיע לאחר טרייד עם פיניקס. סמית נפצע במשחק אימון במהלך ליגת הקיץ וצפוי לחזור לשחק בדצמבר (מי אמר שאין מסורת בפילדלפיה)

ג'ונה בולדן    – רוקי בן 22 (סנטר/פורוורד).
בחירה מס' 36 בדראפט 2017, מגיע לאחר שנת משחק במכבי תל אביב,וצפוי להיות מחליף גבוה אחרי אמביד ואמיר ג'ונסון.

וילסון צ'נדלר  –הגיע בטרייד מדנבר בן 31 (פורוורד).
צפוי להיות מוביל בקבוצה השנייה של פילי עם יד סבירה  לשלוש ואתלטיות. משדרג את העומק של פילדלפיה בעמדה 3 שהיתה אחת מנקודות התורפה בעונה הקודמת.

לאנדרי שאמט   – רוקי בן  21 (שוטינג גארד).
בחירה 26 בדראפט, אחד הקלעים הטובים במחזור הדראפט האחרון.

מייק מוסקאלה   – הגיע בטרייד מאטלנטה בן 27 (סנטר/פורוורד ).
צפוי להיות מחליף לסאריץ ביחידה השנייה של פילי מהספסל.

מונטי וויליאמס– עוזר מאמן .

עזבו:

רשואן הולמס – סנטר צעיר שנשלח לפניקס בטריייד על מנת לפנות מקום לג'ונה בולדן.

מרקו בלינלי  – שוטינג גארד בן 32, הגיע לפילי לאחר שנחתך מאטלנטה במהלך העונה.  תפקד מצויין כמחליף של  ג'יי. ג'יי רידיק , חתם לשנתים כשחקן חופשי במדי הספרס .

ארסן איליוסובה – פאוואר פורוורד בן 31,  הגיע עם בלינלי במהלך פברואר לאחר שנחתך מאטלנטה בפגרת האולסטאר לטובת חיזוק הספסל , נתן שלושה חודשים מצויינים במדי הסיקסרס מה שעזר לו לקבל חוזה של 21 מיליון ל-3 שנים בבאקס.

ג'סטין אנדרסון  – שוטינג גארד בן 25 נשלח בטרייד לאטלנטה.

טימוטי לוואואו קאברו  – שוטינג גארד בן 22, נשלח בטרייד לאוקלהומה.

לויד פירס – עוזר המאמן של ברט בראון , חתם כמאמן ראשי באטלנטה.

ממשיכים –

ג'ואל אמביד, JJ רדיק, בן סימונס, דריו סאריץ , רוברט קובינגטון, מרקל פולץ, פורקן קורקמז, TJ מקונל , גראלד בייליס ואמיר ג'ונסון.

 מה היה לנו שם?

אמרנו בפריוויו של העונה הקודמת שהמפתח הראשי לעונה של פילדלפיה יהיה בריאות הכוכבים הצעירים, אז אמביד וסימונס נשארו בריאים למשך כל העונה ופילדלפיה החלה לפרוע שטרות בגדול , הכשרון נטף במשחקי פילי שנתנה עונה מפתיעה ביותר ומסיימת שלישית במזרח וחמישית בליגה עם מאזן של 30-52!!!!!

ב-28 השנים שחלפו זו הפעם השנייה בלבד שפילי מסיימת עם מאזן של 50+ נצחונות (בפעם הקודמת ב- 2001 הוביל אייברסון את פילי לגמר הליגה וזה נגמר בהפסד מול הלייקרס) . פילדלפיה רוכבת על רצף של 16 נצחונות רצופים בסיום העונה הסדירה ונכנסת בכושר שיא לפלייאוף ראשון מזה 5 עונות. בסדרת הסיבוב הראשון מול מיאמי מנסים ההיט לעצור את סימונס על גבול הברוטאליות, אבל זה לא מספיק מול הכישרון של פילדלפיה שלוקחת את הסדרה בחמישה משחקים.  התיאבון גדל ולהפתעת שחקני פילדלפיה פתאום כולם מסמנים אותם כפייבוריטים לקחת את המזרח, אבל אז מגיעים ברד סטיבנס והבוסטון סלטיקס ונותנים לסיקסרס שיעור בלחימה ופיזיות ומדיחים את פילדלפיה בחמישה משחקים.

שני הסיפורים הגדולים של הסיקסרס בעונה החולפת הם ג'ואל אמביד ובן סימונס.
אמביד חזר לשחק בצורה הדרגתית בתחילת העונה והצליח לעבור בהצלחה את כל מגבלות המשחק שהונחתו עליו ע"י הצוות הרפואי של פילדלפיה ומסיים עונה מצוינת בה שיחק 71 משחקים ( כולל פלייאוף) עם  23 נק', 11כ"ח 3.2 אס', 1.8 חסימות ב-30 דקות  למשחק, על הדרך עוד בתחילת העונה חתם על הארכת חוזה מקסימום ל-5 שנים. אמביד בסיכום העונה, מסיים שני בבחירת שחקן ההגנה של העונה ונבחר לחמישייה השנייה בליגה (במידה והיה נבחר לחמישייה הראשונה הוא היה מתעשר בעוד כ-40 מיליון שזו רמת  סופר מקס בשכר) .
בן סימונס נתן עונת רוקי מצויינת שאת רובה שיחק כפוינט גארד הפותח  של פילדלפיה עם ניהול משחק אחראי שלא כל כך מאפיין רוקי, משחק אול ארואנד מצויין שבסיכומו מסיים עם 15.4 נקודות, 8.1 כ"ח, 8.2  אסיסטים למשחק  ו-12 טריפל דאבלים.

את העונה של פילדלפיה ניתן לחלק לשניים, החלק שלפני פגרת האולסטאר והחלק שאחרי.  החמישיה הראשונה של הסיקסרס שכללה את רדיק, סאריץ , קובינגטון , סימונס ואמביד שיחקה מצוין והובילה את הליגה בנט רייטינג, אבל מאחרי חמישיה זו הגיעה נפילה והספסל של פילדלפיה היה אחד החלשים בליגה וגרם לסיקסרס לא פעם לאבד יתרון גדול שלעיתים עלה לסיקסרס בהפסדים לא מחוייבי מציאות.
לפגרת האולסטאר נכנסים הסיקסרס עם מאזן חיובי של 25-30 ומקום שישי במזרח. במהלך הפגרה חותמים מרקו בלינלי וארסן אליוסובה על חוזי מינימום לאחר שנחתכו מאטלנטה ולפילדלפיה יש פתאום כח אש מהספסל . פילי רצה 5-22 עד לתום העונה ומסיימת עם מאזן של 30-52 ומקום שלישי במזרח וזאת למרות שאמביד מפספס את 10 המשחקים האחרונים של העונה עקב שבר בארובת העין.

המשחק שהציגה פילדלפיה שוטף עם קצב גבוה, הקבוצה מסייימת שניה בליגה באסיסטים למשחק אחרי ג"ס, מובילה את הליגה בכ"ח ונשענת על הגנה חזקה ( דפנסיב רייטינג שלישי בליגה), למרות זאת הקבוצה ממשיכה לאבד כדורים בצורה מאסיבית ומוליכה את הליגה באיבודי כדור.

מה עבר על מרקל פולץ ?
אי אפשר לסכם את העונה הקודמת בלי להזכיר את מרקל פולץ.
פילדלפיה נתנה לבוסטון שתי בחירות דראפט גבוהות על מנת לקבל את הזכות לבחור את מרקל פולץ ראשון בדראפט 2017. על הנייר פולץ הביא איתו חבילה מושלמת של גארד גבוה מהיר כשד ואתלטי עם יכולת הובלת כדור וקליעה טובה.
פולץ היה התקוה של פילי לקומבו גארד יוצר לצידו של סימונס שיתן מימד נוסף להתקפה של פילדלפיה כאשר המשחק השוטף של הסיקסרס נתקע.  הסיקסרס שדורגו אחרונים בליגה בשימוש בפיקנרול  פינטזו על הפוטנציאל ההרסני של פיקנרול עם אמביד או סימונס.
באחת התעלומות הגדולות של הקיץ הקודם, משהו קורה לפולץ ולמחנה קדם העונה הקודמת הוא מגיע בכושר משחק ירוד ונראה כמו הצל של עצמו, ובסאגה מוזרה מאוד שנמרחת על פני כמעט כל העונה הקודמת הוא מושבת ממשחק בתואנה של פציעת כתף ורואה את מרבית העונה מהיציע,
פולץ חזר לקראת סוף העונה והראה פוטנציאל אך יכולת הקליעה שלו נותרה חידה גדולה ואיתה הבטחון העצמי שלו.

הסדרה מול בוסטון

אמנם פילדלפיה היתה הפתעה אדירה ועלתה על כל התחזיות והציפיות של תחילת העונה הקודמת, אבל סדרת ההדחה מחצי גמר המזרח חשפה את החולשות של הקבוצה ( מי אם לא סטיבנס יעשה זאת…..)  ולפני שנמשיך  לתאור הבניה של הקבוצה בקיץ ומה צפוי בעונה הבאה חייבים להתעכב על הסדרה מול בוסטון .

לפני כחודש יצא לי לצפות בערוץ 5 גולד במשחק 4 מגמר המזרח של עונת 94-5 שמסגרתו מתארחת האורלנדו מג'יק של שאקיל הצעיר ופני הרדוואי אצל האינדיאנה פייסרס של רג'י מילר, ריק סמיתס, מארק ג'קסון והאחים דיווויס ( מומלץ ביותר למי שרוצה להבין מה זה פלייאוף של שנות ה- 90 שיצפה במשחק שכלל 4 סלי קלאץ ב-13 שניות האחרונות ).
אורלנדו היתה קבוצה צעירה, כשרונית ומלאת פוטנציאל שהגיעה למשחק 4 באינדיאנה עם יתרון 2-1 בסדרה לאחר 3 משחקים צמודים מאוד בהם שאקיל היה דומיננטי מאוד.
לארי בראון, השועל הותיק שאימן את אינדיאנה, הכין לשאקיל טיפול מיוחד ופיזי של האחים דייויס וריק סמיתס שהגיע לעזור כל פעם , שאקיל בן ה-22 נפל פעם אחר פעם למלכודות שהכין לו לארי בראון ולא הצליח לבטא קמצוץ מהיכולת שלו, הוא סיים את אותו משחק בשש עבירות בתחילת הרבע הרביעי עם 16 נקודות (חצי מהכמות הממוצעת שלו עד עתה בסדרה…) ולמעשה אינדיאנה ביטלה את היתרון הגדול ביותר של אורלנדו במשחק.  המשחק הלך צמוד ואינדיאנה ניצחה על הבאזר מסל של ריק סמיתס הותיק.

הסדרה של פילי מול בוסטון הפצועה ללא קיירי אירווינג וגורדון הייוורד,  מזכירה מאוד את אותו משחק, אמביד שעוטה מסיכה המגבילה את שדה הראיה שלו, לא מצליח לממש את היתרון העצום שלו ( על הנייר ) מול הורפורד וביינס שדוחפים אותו מחוץ לצבע ובוסטון עם סוללת הפורוורדים הצעירים והאתלטים שלה עוצרת את סימונס כמעט לחלוטין וממררת את החיים לבלינלי ורדיק וכך סטיבנס מצליח להוציא את העוקץ מהמשחק של פילדלפיה.
בוסטון מצליחה לעבור את פילי בחמישה משחקים כשהיא נשענת על הנסיון העצום של אל הורפורד שמנהיג את הסלטיקס יחד עם הרוקי טייטום בהתקפה וטרי רוזייר שמעלה את רמת משחקו .
ההגנה של בוסטון שדורגה כמספר 1 בליגה בעונה הקודמת חנקה את פילדלפיה וחשפה את החולשת העיקריות שלה: כוכבים צעירים ללא ניסיון פלייאוף,  פוינט גארד שאין לו טווח קליעה, חוסר אתלטיות בעמדות 2-3 וכשמשחק המסירות נתקע אין לפילי שחקן יוצר שיפתח את הפקק בהתקפה (ע"ע מרקל פולץ). בוסטון הורידה את אחוזי ה- 3 של פילי מ- 37% ל – 30.9% והאחוזים מהשדה מ-47% ל-41% ומצליחה להביא לסדרה שקולה וצמודה שהסתיימה ב-4-1 ששלושה מהם מאוד מאוד צמודים (והלכו כמובן לטובת בוסטון).
פילדלפיה למרות העונה המפתיעה יוצאת מאוכזבת ועם טעם לעוד.

מה עשינו בקיץ האחרון ?

פילי נכנסה לאוף סיזן עם כ-35 מיליון דולר פנויים במצבת השכר של הקבוצה וסימנה יעד ראשי להחתים שחקן על נוסף שיהווה צלע שלישית לטריו כוכבים יחד עם אמביד וסימונס.

ממש עם סיום העונה התפוצצה לה פרשת קולנג'לו וחשבונות הטוויטר המזוייפים בהם נחשפו סודות מחדר ההלבשה של הקבוצה.
לאחר חקירה שארכה כשבועיים הגיש בראין קולנג'לו את התפטרותו וסלל גם את דרכו של אביו ג'רי אל מחוץ לקבוצה וכך הגיעה תקופת הקולנג'לואים שהחליפו את סם הינקי לסיומה.
ברט בראון מונה כמנהל מקצועי זמני עד שההנהלה תמצא מחליף והדבר הראשון שבראון היה צריך לטפל בו זה הדראפט, הסיקסרס נכנסו לדראפט 2018 שבידיהם שתי בחירות – מספר 10  מהלייקרס ו-25 שלהם.

בערב הדראפט הסיקסרס בוחרים במיקאל ברידג'ס המקומי  בבחירה ה-10 ומיד שולחים אותו לפניקס תמורת הבחירה ה-16 זאהיר סמית ובחירה עתידית לא מוגנת של מיאמי. בבחירה ה- 25 הם בוחרים בשאמט לאנדרי, אחד הקלעים הטובים בדראפט.

ברט בראון כמאמן/GM מפתיע בגישה שלו לדראפט ובוחר בסמית הבוסרי על פני ברידג'ס שמגיע די מוכן לליגה לאחר שלוש עונות בוילאנובה, בראון מציין שהקבוצה במאמץ למצוא כוכב שלישי והבחירה של מיאמי כנראה תשמש אותו לכך.
לקראת הפרי אייג'נסי פילי מסמנים את לברון ג'יימס ופול ג'ורג' כיעד להחתמה אבל כבר ביום הראשון של ה- FA שני שחקנים אלו ירדו מהשולחן.
בפועל לברון סגר את אופציית הלייקרס חודשים רבים לפני תום העונה ורק עשה קולות שכאילו למישהו אחר יש סיכוי להחתים אותו ופול ג'ורג' בחר להמשיך באוקלהומה לצד ווסטברוק.
בנוסף בתחילת הפרי אייג'נסי , בלינלי ואיליוסבה רכבו על סיום העונה המוצלח בפילדלפיה וקיבלו חוזים רב שנתיים בספרס ובמילווקי בהתאמה.
על הדרך פילי מנסה ללכת על טרייד מול הספרס ולהשיג את קוואי לאונרד שדרש טרייד מהנהלת הספרס אבל המחיר של הספרס גבוה והם דורשים את סימונס או אמביד בתמורה ללאונרד שמוצא את עצמו בטורונטו ראפטורס.

שלושה ימים לתחילת ה- FA ופילי לא רק שלא הצליחה להתחזק בכוכב שלישי כפי שתכננה, היא נפרדה משני שחקני רוטציה חשובים, ונוסף על הכל הראפטורס מתחזקים בקוואי ובוסטון עם חזרת הפצועים לסגל מגדילות משמעותית על הנייר את הפער מהסיקסרס.
בראון וצוותו הפנימו את המצב והחלו לעבוד-
מהלך ראשון –  JJ רדיק שהיה על סף מעבר לאינדיאנה שוכנע להשאר וחתם על 12 מיליון לעונה.
מהלך שני – בטרייד עם הדנבר נאגטס , שסבב סביב הרצון של דנבר להשיל משכורות על מנת להכנס למצבת שכר שפויה, השיגו את הסיקסרס את וילסון צ'נדלר בן ה-30 שיחזק את עמדת ה-3 מאחרי קובינגטון.
מהלך שלישי – ברט בראון המשיך וסיכם עם ניימן ביילצה לשנה תמורת 5 מיליון לעונה , בפועל אחרי יומיים ביילצה חזר בו מהסיכום וחתם אצל דיבאץ בקינגס.
מהלך רביעי –  פילדלפיה לא אמרה נואש וקפצה על עגלת הטרייד של דניס שרודר וכרמלו אנתוני בין אוקלהומה ואטלנטה, פילי שלחה את לואוו קברו לאוקלהומה וג'סטין אנדרסון לאטלנטה וקיבלה חזרה את מייק מסקאלה סטרץ' 4 עם יד טובה מאוד ל-3.
מהלך חמישי – שחרור של רשואן הולמס לפניקס והחתמה של ג'ונה בולדן (בחירה מהסיבוב השני ב-2017)

בסיכום הקיץ פילדלפיה מצליחה לשמר את החמישייה הראשונה מהעונה הקודמת, מחליפה את בלינלי ואיליוסובה במרק מסקאלה ווילסון צ'נדלר ומוסיפה שלושה רוקים לרוטציה הרחבה.
הסיקסרס למעשה שומרת על סגל חזק שיכול להתחרות בצמרת המזרח בעונה הקרובה יחד עם גמישות במצבת השכר לקיץ הבא שבו שוב יהיו לסיקסרס 35 מיליון דולאר פנויים לנסות ולצרף כוכב נוסף .

החמישיות :

יעודדו מהספסל: קורקמאז, שאמט, זאהיר סמית ג'רלד בייליס וג'ונה בולדן  .

על העונה הקרובה –

צמיחה אורגנית – זהו מושג משוק ההון שמבטא צמיחה שמקורה בפעילות הליבה של חברה בנטרול תוספת המכירות מפעילויות שרכשה.  משקיעים ואנליסטים נוהגים לראות בצמיחה האורגנית אינדיקטור חשוב משום שהיא  מבטאת באופן מדויק יותר את איכות הניהול בחברה ואת פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח שלה.

בהעדר חיזוק משמעותי  לא נותר לסיקסרס לבנות על צמיחה אורגנית של השחקנים הצעירים שלהם ולהמשיך  לקטוף את הפירות שהכשרונות הצעירים יניבו .
התקוות של פילי נתלות על העובדה שאמביד עבר קיץ ראשון בקריירה שלא גרר איתו התאוששות מפציעה ועל כן בילה את מרבית זמנו בשיפור משחקו ולא בתרגילי פיזיותרפיה, סימן שני מעודד הוא  שפולץ חזר אחרי חודשיים של אימונים בחוף המערבי מלא בביטחון העצמי ולא מהסס לזרוק למרות שהקליעה שלו עדיין נעלם גדול .
בפילי בונים על זה שסימונס, סאריץ , מקונל וקובינגטון יצברו עוד שנה של נסיון ובאופן טבעי ירימו את רמת משחקם.

מרקל פולץ –
בתום העונה הקודמת אמביד ניער את מרקל פולץ וייעץ לו לטוס לחוף המערבי ולעבוד על שיפור משחקו עם דרו הנלן מאמן מיומנויות שיעזור לשחזר את מכניקת הזריקה שלו ועל הדרך את הבטחון העצמי. אני לא יודע אם הזריקה שוחזרה (ניתן לראות בודאות שעדיין לא) אבל פולץ נראה שחקן אחר לגמרי במחנה האימונים מבחינה תעוזה ובטחון עצמי.
במשחק קדם העונה הראשון ברט בראון עושה מהפכה ומוריד את רדיק לספסל ואת מקומו תופס פולץ שגם מקבל קרדיט להוביל ברוטציה עם סימונס את עמדת הפוינט. בראון מאמין שצעד זה יתרום לפולץ ולפילדלפיה בטווח הארוך ולמרות שהחמישייה הראשונה  של פילדלפיה בעונה הקודמת עם רדיק במקום פולץ היתה אחת הקטלניות בליגה מבחינת נט רייטינג הוא מאמין שאת הפירות נראה במשחקו של פולץ והכימיה שתבנה עם אמביד וסימונס במהלך העונה. לדעתו של בראון רדיק יכול לספוג את המעבר להיות השחקן השישי עם ירידה בכמות הדקות ולשמר אותו לקטעים קריטים במשחק (רדיק כבר בן  34 וזה לא פשוט להמשך לשמור על רמת אנרגיה ל 31 דקות לערב כפי ששיחק בעונה הקודמת ) .
ירידתו של רדיק לספסל תחזק משמעותית את ספסל הסיקסרס, רדיק, מקונל, מסקאלה, צ'נדלר ואמיר ג'ונסון יהוו חמישיה שניה איכותית וחזקה שתגרום ליציבות בקבוצה בזמן שהכוכבים נחים . קורקמז הטורקי (שמראה שיפור עצום), זאהיר סמית (לכשיחזור) ושאמט ימתינו להזדמנות וילחמו על מקום ברוטציה.
בטווח המיידי המעבר של פולץ לחמשייה משפר משמעותית את ההגנה והיצירתיות בהתקפה של פילי אך מותיר סימן שאלה גדול על נושא הקליעה, בחמישיה של פילדלפיה נותרו סאריץ (40%)  וקובינגטון (37%) שני הקלעים האמינים  היחידים מטווח השלוש. היכולת של רדיק (42%) מהשלוש הוחלפה בסימן השאלה הגדול של פולץ ותוסיפו לזה שסימונס בכלל לא מנסה לאיים על הסל מרחוק והקליעה הלא יציבה של אמביד מהתחום (30.8%) הנה מתכון בטוח להגנות לצופף את ההגנה ולחסום לסימונס ופולץ את נתיבי החדירה ולסגור לאמביד את הצבע ועם זה ברט בראון יצטרך להתמודד.
בנוסף לבראון תיהיה תמיד היכולת לעבור ולשחק סמול בול עם סאריץ/מסקאלה בסנטר ( במהלך הריצה של פילדלפיה בסוף העונה הקודמת הוא הרבה להשתמש באופציה הזו).

פול פירס ואנשי הרינגר מדברים על המעבר של רדיק לספסל (ועל הדרך מספרים על הדו קרב בין אמביד למו במבה):

ג'ואל אמביד והבולי בול –
פילדלפיה תקום ותיפול על בריאותו ומשחקו של הסופרסטאר שלה. ציינו כבר שזהו הקיץ הראשון שבו אמביד יתמקד בשיפור המשחק שלו ועל פי דרו הנלן ( המאמן האישי של אמביד, פולץ טאטום בראדלי ביל ועוד כוכבי NBA)  הוא התמקד הקיץ במשחק הפוסט או בשפתו ה- Bully ball. אמביד רוצה וצריך לנצל את הגודל העצום שלו למשחק כוחני ומוחץ תחת הסל שיגרום לעלייה בכמות הנקודות שלו למשחק באחוזים משופרים ולקבל על הדרך הרבה זריקות עונשין. עד עתה אמביד מגיע לממוצע של 23 נקודות בדיוק של 51.8% מה-2 ו -77.4% מהעונשין וזאת כאשר אחוז הפוזשנים שלו מתחת לסל נמוך מאוד לגודל הפיזי שלו (מתוך 977  נסיונות זריקה של אמביד בעונה הקודמת רק 316 היו מתחת לסל). דמיינו את אמביד משחק  65+ משחקים לעונה  עם משחק פוסט ממוקד ומשופר – לא בטוח שכוכב שלישי נחוץ כל כך בפילדלפיה על מנת להפוך לקונטנדרית.

פילדלפיה עדיין לא ברמה של הקונטדריות הבכירות בליגה אבל מעמידה קבוצה צעירה, אתלטית ומלהיבה שתהווה מוקד עניין גדול ואת זה מבינים היטב בהנהלת הליגה, הנתון של 39 משחקים מתוך 82 שישודרו בערוצים הארציים שהוא השלישי בליגה אחרי ג"ס והלייקרס מעיד על כך.

בעונה הקודמת קצב איבודי הכדור של פילדלפיה גרם לה לאבד לא מעט משחקים, איבודי הכדור נבעו משני גורמים עיקריים – קצב משחק מהיר ומבוסס על המון מסירות שבאופן טבעי מוביל ליותר איבודים, חוסר נסיון של השחקנים (במיוחד אמביד, סאריץ' וסימונס) .
האם זה הולך להשתפר? ככל הנראה לא.
ברט בראון ימשיך לתת לסיקסרס לרוץ ולהתבסס על סגנון הכאוס שהמהירות והמיס מץ' הסיוטי של של הגובה והאתלטיות של שחקני פילדלפיה מביאים. בסוף הסגנון הזה מביא איתו המון יתרונות מול קבוצות יריבות ולא נורא אם זה עולה באיבודי כדור, לפי משנתו של בראון התועלת עולה על הנזק.
בראון מצפה שהשיפור בעקומת האיבודים יגיע משפשוף ונסיון שיצברו הצעירים אבל ככל הנראה צירופו של פולץ לחמישיה מבטל כל סיכוי לשיפור בגזרה הזו.

תחזית

השנה פילדלפיה תצטרך להתמודד עם הלחץ שיגיע מסימון הסיקסרס כאחת מקבוצות הצמרת במזרח ולא כאנדר דוג שאמור לממש מתישהו את הפוטנציאל ומעניין לראות איך בראון והשחקנים שלו יגיבו למצב הנתון.

תרחיש אופטימי
אמביד משחק  מעל ל- 70 משחקים ונבחר ל-MVP עם ממוצע של 27 ,15, 3 (נק',כ"ח וחסימות),  פולץ קולע שתי שלשות בממוצע למשחק,  פילי מסיימת עם בטופ 5 בדיפנסיב ואופנסיב רייטינג בליגה ובסיכום העונה עם  62 נצחונות ומקום שני במזרח אחרי בוסטון. רדיק מסיים עונה עם ממוצע של 45%  מהשלוש ומועמד לשחקן השישי של העונה. פילי מצליחה לנצח את המזרח לאחר סדרות קשות מול מילווקי ובוסטון בחצי ובגמר המזרח להפסד ב-5 משחקים לקבוצה מהמפרץ.

תרחיש פאסימי 
סימונס מגלה שהחיים ב- NBA  ללא קליעה (במקרה שלו גם זריקה) אינם כמו שחשב ומסיים עם 12 נק' ממוצעות למשחק. פולץ מסיים עם ממוצע של 21% מהשלוש  ופילי מגיעה לממוצע היסטורי של 20 איבודים למשחק ומאזן של 43-39 ומפספסת את הפלייאוף לבולס ודטרויט שחולפות אותה בשובר שיויון . בלוטרי בוסטון זוכה בבחירה השניה ובפילדלפיה מחליטים להחזיר את סם הינקי שמבצע מיידית טרייד על סימונס ופולץ.

תרחיש ריאלי
בוסטון משקיפה על כולם מלמעלה במזרח.
מקומות 2-5 די שוות בסיכויים טורנטו ,מילווקי, אינדי ופילי שילחמו בשיניים לסיים כמה שיותר גבוה.
פולץ מסיים עונה טובה עם ממוצעים של 15,5,5 ופילדלפיה תסיים עם 48-50  נצחונות ומקום 4-5 במזרח (בניגוד למה שכולם חושבים המזרח השתפר מהעונה הקודמת) ותודח שוב בחצי גמר המזרח ע"י הסלטיקס הפעם בסדרה שתארך 7 משחקים.
בקיץ פילי ילכו בכוח על קליי תומפסון וקוואי לאונרד עם הפנים לבצע את הקפיצה המיוחלת לרמה של קונטנדרית בעוד עונה.